תהליך חיבור עצמי דרך EMDR

זיהוי זיכרונות מוקדמים לעבודה עם EMDR על מיניות, דימוי גוף וקשר

בתהליך שלנו נשתמש בשיטת EMDR כדי לעבד חוויות מוקדמות שקשורות למיניות, לדימוי גוף ולקשרים אינטימיים. המטרה היא לעזור לך להתחבר מחדש לחוויות האלו — לא ממקום של כאב תקוע, אלא מתוך מקום חופשי, רגוע ומחובר יותר לעצמך. לפני שנתחיל בעיבוד עצמו, נקדיש זמן לזיהוי זיכרונות משמעותיים מהעבר. לא בהכרח פגיעות קשות, אלא כל חוויה שהשאירה חותם רגשי: בושה, פחד, אי נוחות, תחושת דחייה או אפילו בלבול.

כדי לעזור לך להיזכר, הנה דוגמאות לסוגי חוויות נפוצות:

ילדות מוקדמת:

• הערות על הגוף מצד הורים, סבים או אנשי חינוך (“איזה תינוק שמנמן”, “צריך לשמור על המשקל”).

• מבוכה סביב עירום (מבטים, אמירות על גוף חשוף).

• חוויות ראשוניות של סקרנות מינית (משחקי ילדים, גילוי עצמי).

• בושה סביב מגע עצמי (תגובה שלילית מההורים).

גיל הילדות המאוחרת ובית ספר יסודי:

• תגובות להתפתחות מינית מוקדמת או מאוחרת (למשל מחזור בגיל צעיר).

• הערות או כינויים משפילים מחברים על מראה חיצוני.

• בושה בהחלפת בגדים (אחרי שיעור ספורט למשל).

• חשיפה לא מכוונת לתכנים מיניים (שיחות, סרטים, אינטרנט).

גיל ההתבגרות:

• מגעים אינטימיים ראשונים: נשיקה, חיבוק, יחסים מיניים – עם רגשות של בושה, בלבול, או פחד.

• דחייה רגשית או מינית (אהבה לא ממומשת, דחיית יוזמה מינית).

• חוויות של שיימינג מיני.

• אידיאלי יופי מדיה-חברתיים שמשפיעים על הערך העצמי.

בגרות צעירה ובגרות:

• קושי להרגיש חופשיות בקשר אינטימי או מיני.

• תחושת חוסר התאמה מינית במערכת יחסים.

• שינויים בדימוי הגוף (הריון, לידה, מחלה, שינויי משקל).

• תחושות של ניתוק ריגשי או גופני בזמן מגע מיני.

  
  

במקביל, ייתכנו גם חוויות עם רגישות גבוהה יותר:

בילדות:

• חשיפה לא מותאמת לתכנים מיניים (שיחות, סרטים).

• נגיעות שגרמו לחוסר נוחות.

• הערות מיניות לא מותאמות מצד מבוגרים.

בהתבגרות:

• הטרדות מילוליות מיניות.

• לחצים חברתיים לקיים יחסי מין.

• פגיעה בפרטיות (למשל הפצת תמונות או שמועות).

  
  
  
  

• בבגרות:

• קיום יחסי מין ללא הסכמה מלאה בקשר זוגי.

• שימוש במניפולציה רגשית להשגת מגע מיני.

• ויתור על גבולות מיניים כדי לשמר מערכת יחסים.

  
  
  
  

• איך נעבוד?

1. נזהה זיכרון ספציפי – חוויה שעולה בך תגובה רגשית או גופנית ברגע שאת חושבת עליה.

2. ניצור מיקוד בזיכרון – מה את רואה, שומעת, מרגישה באותו רגע? מה האמונה השלילית על עצמך שנוצרה שם (למשל: “אני לא רצויה”, “יש משהו לא בסדר איתי”)?

3. נשתמש ב-EMDR – בעזרת גירוי דו-צדדי (תנועות עיניים, טאפטינג או צלילים), ניתן למוח לעבד ולעכל את החוויה מחדש, כך שהעוצמה הרגשית תירגע והאמונה השלילית תתחלף באמונה חיובית יותר (“אני רצויה”, “אני בסדר כמו שאני”).

4. נסיים בעיגון חוויות חיוביות – כדי לחזק תחושת ביטחון, ערך עצמי וחיבור לגוף.

   
   

זכרי:

אנחנו נתקדם בקצב שלך, בעדינות ובכבוד מלא למה שעולה.

את לא לבד בתהליך – אני כאן ללוות, להחזיק ולהבטיח מרחב בטוח לעיבוד וריפוי.