"ארץ לעולם לא" הוא אי דמיוני בספרו של פיטר פן. מסופר כי מי שנמצא ב"ארץ לעולם לא" אינו מזדקן לעולם.
הדרך לאי היא במעוף ,"הכוכב השני מימין ואז ישר עד הבוקר".
הילדים ב"ארץ לעולם לא" נקראים הילדים האבודים.
נעים מאוד, אני ילדת ומטפלת "ארץ לעולם לא". אני מזמינה אתכם להצטרף אליי לאי ולהכיר את העולם שלי.
כילדת "ארץ לעולם לא",
לעולם לא נסתמך או נבטח באחר,
לעולם לא נהיה תלויים,
נזדקק או נחשוף
חולשה וכאב.
אנחנו הילדים והבוגרים, שננחם ,נשקיט את מכאובינו ונגן על עצמנו.
הלבד אינו מפחיד עבורנו ,לבד עבורנו זה ביטחון והגנה. "הילדים האבודים" הם ילדים השרדותיים. אנחנו נתמודד עם הכול, כי כבר נחבלנו ושרדנו את הפגיעה הקשה ביותר. צלחנו את הטראומה הראשונית.
זאת, שהתרחשה בקשר בינינו לבין האדם הכי משמעותי בחיינו, הקשר הראשוני, שנועד היה לתת בטחון, הגנה, ניחום והרגעה. אחר משמעותי , שהיה אמור לשים גבול , לעמוד על המשמר ואכזב.
ילדי ארץ "לעולם לא" נושאים על כתפם פוסט טראומה מורכבת. הם נפצעו כילדים,והרוב המשמעותי נפגעו מדמויות מוכרות, קרובות או אהובות. דמויות, שפגעו או דמויות שלא שמרו, מתוקף תפקידם ההורי. אותם מבוגרים,שנכשלו בטיפול והגנה על הילד.כתוצאה מכך ילדי "ארץ לעולם לא", למדו לעולם לא להסתמך על האחר, כי האחר פוגע או לא שומר.
חשוב להבין, הפציעה הקשה התרחשה בתוך קשר בינאישי. לכן ילדי "ארץ לעולם לא" יבטאו קשיים בקיום מערכות יחסים ובעיות בקיום התקשרות בין-אישית.
אני אוהבת מאוד את אותם "הילדים האבודים". הם הילדים היצירתיים, המשתמשים בכל האמצעים, כדי לשרוד.קורבנות חוזרת, שחזורים תכופים של המצבים הפוגעניים, היא אחד הסימפטומים, שעשויים להופיע אצל אנשים, שאובחנו עם פוסט טראומה מורכבת. אנחנו משחזרים שוב ושוב את טראומת העבר ,במסגרת מערכת יחסים בוגרת. אולם קורבנות חוזרת, היא גם התקווה שלנו לאהבה. אני אשחזר שוב ושוב את הטראומה הנפשית בתקווה ,שאולי, הפעם האהבה תנצח והפעם במקום שחזור אקבל תיקון וריפוי- הפעם האחר לא יפגע, הפעם האחר ייתן לי בטחון והגנה. הפעם הכול יהיה אחרת.
כי בלב בפנים , בלילה, עם רד החשיכה, קיים רצון להתמסר ולאהוב. בסיפור של פיטר פן מסופר כי כשהלילה יורד, הילדים מתחילים להתגעגע להורים שלהם, הם בוכים כל הלילה, עד שהם נרדמים או עד שהבוקר עולה. אני מאמינה כי "הילדים האבודים", של "ארץ לעולם לא" , כמהים לעזוב את האי. הם רוצים קשר מלא בטחון ואהבה. הם ילדים , שהזמן שלהם , עמד מלכת מרגע הפגיעה ואינם מזדקנים.
פיטר פן, הוא מלך "הילדים האבודים". פיטר פן הוא הילד שנשאר צעיר לנצח - כי הוא פוחד לאהוב ולהיפגע.
איך מרפאים ? בעזרת אבקת קסמים הטבולה בעדינות, אהבה וקמצוץ של הומור. בהבנה כי הפגיעה התרחשה בתוך קשר, אזי הריפוי יעבור דרך קשר טיפולי מיטיב. קשר המתקיים במרחב בטוח, מגן ואוהב. אני ואת/ה יחד. ייתכן, שאחרי, חוויה של קשר כזה נוכל להתחיל להאמין כי קשר אינטימי יכול להיות גם אחר.
בחדר הטיפולים אנחנו נעוף יחדיו לאי הדמיוני. נפגוש יחדיו את "הילדה האבודה"- שאבדה את האמונה באהבה. נשב יחדיו ונשמע את סיפורה. נבין למה היא לא רוצה לעזוב את "ארץ לעולם לא". פשוט נבין.
Comments