מפלצות הויסות

כשאנחנו פוגשים רגש שקשה לנו להרגיש — פחד, עצב, בושה, בדידות, כעס או חוסר אונים — אנחנו לא תמיד מצליחים פשוט להרגיש אותו. אז המוח והגוף מפעילים תגובות אוטומטיות שמטרתן להגן עלינו.אלה נקראות מנגנוני ויסות לא אדפטיביים — כלומר, דרכים לא יעילות להרגיע את עצמנו.

🐒

Avoidance – הימנעות

מה זה: אני מנסה לא להרגיש את מה שקשה.

נמנע מלדבר, לדמיין או להתקרב למשהו שעלול להציף רגש.

דוגמה: מישהי שנפגעה ממישהו – לא רוצה לפגוש אותו יותר, לא מדברת עליו, מוחקת אותו מהטלפון.

למה זה קורה: כי הגוף אומר – “אם לא אגע בזה, זה לא יכאיב לי.”

מה הבעיה: זה עובד רגעית, אבל הרגש נשאר בפנים ולא מתעבד.

🐇

Escape – בריחה

מה זה: אני בורח מהרגש על ידי הסחות דעת או עשייה.

דוגמה: כשאני מרגיש לבד – אני גולל בטלפון, עובד שעות נוספות, הולך לאכול, או פתאום צריך “לסדר את הבית”.

למה זה קורה: כי הרגש מרגיש חזק מדי, והמוח אומר “תברח לפני שזה יציף אותך.”

מה הבעיה: אני לא באמת נרגע – רק דוחה את המפגש עם עצמי.

🦔

Anger – כעס

מה זה: אני מתפרץ במקום להרגיש פגיע.

דוגמה: בן הזוג שכח משהו חשוב – אני מתעצבן, צועק.

אבל בעצם, עמוק בפנים אני מרגיש לא חשוב או מאוכזב.

למה זה קורה: כי כעס נותן תחושת כוח במקום חולשה.

מה הבעיה: הוא מרחיק אנשים ממני, ואני נשאר עם כאב לבד.

🐺

Blaming Others – האשמת האחר

מה זה: אני שם את האחר במרכז האשמה, כדי לא להרגיש את הכאב שלי.

דוגמה: נכשלתי במשהו – אני אומר “זה בגללו”, “הם לא עזרו לי”.

למה זה קורה: כי להרגיש אשמה או כישלון זה קשה מדי.

מה הבעיה: אני לא לומד להתמודד, ולא מצליח לשנות באמת.

🐘

Negative Self-Thinking – מחשבות שליליות על עצמי

מה זה: במקום להרגיש את הכאב, אני תוקף את עצמי.

דוגמה: חבר לא עונה לי, ואני אומר לעצמי “ברור, מי בכלל ירצה לדבר איתי.”

למה זה קורה: כי עדיף לי להרגיש “אני אשם” מאשר “לא אוהבים אותי” — זה נותן תחושת שליטה.

מה הבעיה: זה מכאיב ומחליש, ומשאיר אותי קטן ובודד.

🐢

Freeze – קיפאון

מה זה: הגוף קופא, אני ננעל או “נעלם” כשיש רגש חזק מדי.

דוגמה: מישהו צועק עליי, ואני קופא, לא מגיב.

למה זה קורה: זו תגובת גוף אוטומטית – “אם אני לא אזוז, זה יעבור”.

מה הבעיה: זה שומר עליי בטווח הקצר, אבל מונע ממני לפעול או להגן על עצמי.

🦗

Self-Erasure – ביטול עצמי

מה זה: אני נעלם כדי לא לגרום לאחרים לכעוס, לקנא או להיפגע.

דוגמה: אני אומר “לא נורא” כשמישהו פוגע בי, או מתנצל גם כשלא אני האשם.

למה זה קורה: למדתי ששלום עם אחרים חשוב יותר מהשלום שלי.

מה הבעיה: אני מאבד את הקול שלי, את הצבע שלי, את עצמי.

🐻‍❄️🐉

Reassuring the Other – הרגעת האחר

מה זה: אני מיד הופך למרגיע או מציל, כדי לא להרגיש חוסר אונים.

דוגמה: מישהו כועס או עצוב, ואני ישר מנחם, מסביר, מנסה “לסדר” לו.

למה זה קורה: קשה לי לשאת את המצוקה של מישהו קרוב, אז אני מרגיע כדי שגם אני לא ארגיש.

מה הבעיה: אני לוקח אחריות על רגשות של אחרים, ושוכח את שלי.

💬 סיכום

כל אחד מהמנגנונים האלה התחיל כדרך חכמה של הנפש לשמור על עצמה.

אבל כשהם חוזרים שוב ושוב – הם מונעים מאיתנו לעבור דרך הרגש, ללמוד ממנו ולגדול.

השלב הראשון הוא לזהות מתי זה קורה.

השלב השני – להישאר עוד רגע אחד עם הרגש, גם אם זה לא נוח.

שם מתחיל השינוי האמיתי.