ויסות רגשי להיפראקטיביים

ויסות רגשי למטופלים היפראקטיביים: איך להישאר בשליטה גם כשקשה

מטופלים היפראקטיביים לא צריכים “להירגע”.

הם צריכים לנוע נכון, לכוון את האנרגיה, וללמוד איך להשאיר את הגוף־מוח בתוך חלון הסבולת — המקום שבו אנחנו מרגישים נוכחות, שליטה ויכולת לחשוב.

אם אי־פעם אמרו לך “פשוט תנשום עמוק”, סביר שזה רק החמיר את המצב.

לא כי משהו ״לא תקין״ אצלך — אלא כי המערכת שלך עובדת אחרת.

במאמר הזה תקבל/י כלים מעשיים שיאפשרו לך לווסת את עצמך בבית, בעבודה, בקשר זוגי, וברגעים שאף אחד לא לידך.

מה זה בכלל חלון הסבולת?

זה הטווח שבו הגוף שלך מצליח להרגיש ולהיות בשליטה בו־זמנית.

כשאת/ה בתוך החלון:

• את/ה חושב/ת ברור

• אפשר לדבר

• אפשר לבחור תגובה

• הגוף מרגיש חי אבל לא מוצף

כשעוברים את החלון:

• יש הצפה, כעס, דופק גבוה, חוסר שקט, חוסר סבלנות

  או

• ניתוק, קיפאון, “הראש בורח”

המטרה של ויסות היא להחזיר את הגוף–מוח לחלון — לא “לכבות” אותך.

למה היפראקטיביים מתקשים בוויסות רגשי?

כי המערכת שלהם:

• מגיבה מהר

• קופצת בין מחשבות

• מתקשה להאט

• מרגישה חזק

• “נדלקת” במהירות

זה לא חוסר שליטה —

זה רגישות יתר לעולם, שמתורגמת לעוררות גבוהה.

ויסות אצלך לא עובד כמו אצל רוב האנשים.

בוא/י ללמד איך הוא כן עובד.

חלק א’: כלים מהירים להצפה בבית

(לרגעים שבהם את/ה כבר מרגיש/ה “אני מתפוצץ/ת”)

1️⃣ עצירה קצרה ליד משהו יציב

תניח/י יד על קיר, שולחן, או משטח כבד.

10 שניות של עצירה → מחזירות תחושת קרקע.

2️⃣ עומס עמוק (Deep Pressure)

זה הכלי שהכי עובד להיפראקטיביים.

• לחיצה חזקה של כפות הידיים זו בזו

• לחיצה של הברכיים

• חיבוק חזק של כרית

• להישען עם הגב על קיר וללחוץ 5 שניות

עומס עמוק גורם לגוף “להרגיש את עצמו” → מוריד הצפה.

3️⃣ תנועה מחזורית קצרה

לא לעצור תנועה — לאזן אותה.

• 5 צעדים קדימה–אחורה

• להעביר משקל מרגל לרגל

• סיבובי כתפיים איטיים

תרגילים של 20–30 שניות מחזירים שליטה.

4️⃣ נשיפה ארוכה

שאיפה קצרה (2 שניות) →

נשיפה ארוכה (4 שניות).

זה מספר למערכת: “אין סכנה.”

עובד מהר ומייצב.

חלק ב’: מניעה — שמירה על חלון הסבולת ביום־יום

(שינויים קטנים שעושים יציבות גדולה)

1️⃣ מיקרו-ויסות

במקום “להתפוצץ ואז להירגע” —

עוצרים כל 2–3 שעות ל־20 שניות:

• נשיפה ארוכה

• מתיחה קצרה

• סיבובי כפות ידיים

• לחיצה דרך הרצפה

זה מונע הצטברות של עומס.

2️⃣ רמות אנרגיה

תשימי לב מתי את/ה על “7 מתוך 10”.

זה הרגע לעשות ויסות — לא לחכות ל־10.

3️⃣ דיבור פנימי ריאלי

“זה לא סכנה, זה עומס.”

“אני יכול/ה להתמודד, רק צריך להוריד קצת מהירות.”

“שנייה ואני שולט/ת בזה.”

המילים האלה משפיעות ישירות על הגוף.

4️⃣ פורקן מכוון

היפראקטיביים צריכים תנועה.

בחר/י אחת ביום:

• מוזיקה + תנועה

• הליכה מהירה

• בית–כושר קצר

• משקולות קלות

• משחק עם כדור

• 
  

תנועה היא התרופה.

🟧 חלק ג’: ויסות בתוך קשרים ובשיחה

(כשהצד השני מפעיל אותך)

1️⃣ דחיית תגובה של 10 שניות

לפני שאת/ה עונה —

נשענים על משטח → נשיפה ארוכה → עונים.

2️⃣ הסתכלות החוצה

מצאי 3 דברים בצבע מסוים בחדר.

זה מנתק את ההצפה הרגשית.

3️⃣ משפט עוגן

“אני צריכ/ה דקה לעשות ויסות.”

משפט קצר שמגן עלייך ומסביר לאחר.

🟣 חלק ד’: חשוב לדעת — איתך אין “תקלה”

המוח ההיפראקטיבי:

• חושב מהר

• מרגיש מהר

• מגיב מהר

• קולט יותר גירויים

• נשחק מהר יותר

אז הוא צריך כלים אחרים, לא “עוד רוגע”.

המטרה היא לא לכבות את האנרגיה שלך —

אלא לכוון אותה כך שתהיה בשליטה שלך.

לסיום

ויסות רגשי להיפראקטיביים הוא מיומנות, לא קסם.

ככל שמתרגלים — הגוף לומד את הדרך.

תנועה + עומס עמוק + נשיפה ארוכה + עצירה קצרה →

זו הנוסחה שמחזירה אותך לחלון כמעט בכל מצב.