יש סיפור טיבטי - בסיפור אני הולכת ברחוב. ברחוב יש בור ואני נופלת פנימה לתוכו.
אני כואבת, מבולבלת, חסרת אונים. אני הולכת באותו רחוב אני נופלת שוב לתוכו, אני מיואשת. לוקח לי נצח לצאת מהבור.
אני הולכת באותו רחוב , אני רואה את הבור , בצורה מאוד ברורה, אני רואה ונופלת בכל זאת. אני אשמה. אני יוצאת מהבור מאוכזבת מעצמי. אני הולכת באותו רחוב ואני עוקפת את הבור. בסוף אני מבינה, אני הולכת ברחוב אחר.
אני כתבתי סיפור אחר - אני צועדת ברחוב. זה הרחוב שלי, נוף ילדותי. ברחוב יש בור ואני נופלת לתוכו. רוב הפעמים אני אפול בבור. נצא מהנחה שאני אפול לבור הזה שמונים אחוז מהפעמים. אולי עשרים אחוז מהפעמים אצליח לעקוף את הבור, אדלג מעליו, אבל אני לא מוכנה לעבור לרחוב אחר ,שזר לי. זה הרחוב שלי והבור שלי - שנחפר ביזע ודמעות לאורך חיי.
אז החלטתי שאם אני כבר נופלת לבור ,אז אני אעצב את הבור - אני אכניס ספה מדליקה ,שטיח מקורזל, תמונות קסומות ,אני אביא יין משובח, פירות וגבינה עסיסית. אני לא אאשים את עצמי ואשפוט את עצמי, ששוב נפלתי לבור. אני לא מבולבלת וחסרת אונים, אני מבינה, שעוד אפול הרבה פעמים. וזה בסדר גמור. אני אשב על הספה שלי ,בתוך הבור שלי ,עם היין האדום. אתן לעצמי רשות להרגיש את כל קשת הרגשות ואתמזג איתם.
אם יגיעו אנשים ויעמדו מעל הבור ויצעקו לי - שוב נפלת? אמרנו לך? אני פשוט אבנה חלון עילי ואסגור אותו ואת הקולות.
וכשאחליט לצאת מהבור פשוט אצא - כי אני נפלתי כל כך הרבה פעמים ,אני כבר מכירה את היציאה.
אני לא אעבור רחוב-
והבור, למה בעצם זה בור? אולי זה פשוט חלק ממסע חיי❤️
ברכת ראש השנה
שנה חדשה מתקרבת, ובשנה הזו אני מאחלת לך למצוא את היופי גם בבורות שיפגשו אותך בדרך. כמו בסיפור , תזכרי שגם כשאת נופלת, את לא לבד. תעצבי את הבור שלך, תכניסי לתוכו את כל מה שמפנק ומחמם את הלב.
אל תחששי להרגיש את כל הקשת של הרגשות, כי זה חלק מהמסע שלך. כשיגיעו הקולות מהחוץ, פשוט סגרי את החלון ובחרי את מה שאת רוצה לשמוע.
שהשנה הזו תהיה מלאה בהבנה, קבלה ורגעים של אושר גם בתוך הבורות שבדרך. שתמיד תמצאי את היכולת לקום, לחייך ולחזור למסע שלך, ברחוב המוכר והאהוב.
שנה טובה ומתוקה! 🍷✨
Comments