מפלצות הויסות
- רינה להב
- Oct 23
- 3 min read
Updated: Oct 27
פודקסט כנסו לקישור , לכו לסטודיו ולחצו להאזנה.
הטקסט, "מפלצות הויסות: מנגנונים לא אדפטיביים" מאת רינה להב, מציג את תגובת הגוף והמוח כאשר אדם נתקל ברגשות קשים כמו פחד או בושה.
המאמר מתאר ובוחן מנגנוני ויסות לא אדפטיביים, שהם אסטרטגיות לא יעילות להרגעת עצמנו. באמצעות דוגמאות מפורטות, הטיפול מתאר סוגי תגובות אלו, כגון הימנעות, בריחה, כעס, והאשמת האחר, ומסביר את הסיבה להפעלת כל מנגנון.
בנוסף, המאמר מספק ניתוח קצר של הבעייתיות בכל מנגנון, תוך הדגשה שאף על פי שהם מספקים הקלה זמנית, הם מונעים עיבוד רגשי וצמיחה אישית. הסיכום מציע שהזיהוי של המנגנונים הללו, ויכולת להישאר עם הרגש הלא נוח, הם הצעדים הראשונים לשינוי אמיתי
🐒
Avoidance – הימנעות
מה זה: אני מנסה לא להרגיש את מה שקשה.
נמנע מלדבר, לדמיין או להתקרב למשהו שעלול להציף רגש.
דוגמה: מישהי שנפגעה ממישהו – לא רוצה לפגוש אותו יותר, לא מדברת עליו, מוחקת אותו מהטלפון.
למה זה קורה: כי הגוף אומר – “אם לא אגע בזה, זה לא יכאיב לי.”
מה הבעיה: זה עובד רגעית, אבל הרגש נשאר בפנים ולא מתעבד.
🐇
Escape – בריחה
מה זה: אני בורח מהרגש על ידי הסחות דעת או עשייה.
דוגמה: כשאני מרגיש לבד – אני גולל בטלפון, עובד שעות נוספות, הולך לאכול, או פתאום צריך “לסדר את הבית”.
למה זה קורה: כי הרגש מרגיש חזק מדי, והמוח אומר “תברח לפני שזה יציף אותך.”
מה הבעיה: אני לא באמת נרגע – רק דוחה את המפגש עם עצמי.
🦔
Anger – כעס
מה זה: אני מתפרץ במקום להרגיש פגיע.
דוגמה: בן הזוג שכח משהו חשוב – אני מתעצבן, צועק.
אבל בעצם, עמוק בפנים אני מרגיש לא חשוב או מאוכזב.
למה זה קורה: כי כעס נותן תחושת כוח במקום חולשה.
מה הבעיה: הוא מרחיק אנשים ממני, ואני נשאר עם כאב לבד.
🐺
Blaming Others – האשמת האחר
מה זה: אני שם את האחר במרכז האשמה, כדי לא להרגיש את הכאב שלי.
דוגמה: נכשלתי במשהו – אני אומר “זה בגללו”, “הם לא עזרו לי”.
למה זה קורה: כי להרגיש אשמה או כישלון זה קשה מדי.
מה הבעיה: אני לא לומד להתמודד, ולא מצליח לשנות באמת.
🐘
Negative Self-Thinking – מחשבות שליליות על עצמי
מה זה: במקום להרגיש את הכאב, אני תוקף את עצמי.
דוגמה: חבר לא עונה לי, ואני אומר לעצמי “ברור, מי בכלל ירצה לדבר איתי.”
למה זה קורה: כי עדיף לי להרגיש “אני אשם” מאשר “לא אוהבים אותי” — זה נותן תחושת שליטה.
מה הבעיה: זה מכאיב ומחליש, ומשאיר אותי קטן ובודד.
🐢
Freeze – קיפאון
מה זה: הגוף קופא, אני ננעל או “נעלם” כשיש רגש חזק מדי.
דוגמה: מישהו צועק עליי, ואני קופא, לא מגיב.
למה זה קורה: זו תגובת גוף אוטומטית – “אם אני לא אזוז, זה יעבור”.
מה הבעיה: זה שומר עליי בטווח הקצר, אבל מונע ממני לפעול או להגן על עצמי.
🦗
Self-Erasure – ביטול עצמי
מה זה: אני נעלם כדי לא לגרום לאחרים לכעוס, לקנא או להיפגע.
דוגמה: אני אומר “לא נורא” כשמישהו פוגע בי, או מתנצל גם כשלא אני האשם.
למה זה קורה: למדתי ששלום עם אחרים חשוב יותר מהשלום שלי.
מה הבעיה: אני מאבד את הקול שלי, את הצבע שלי, את עצמי.
🐻❄️🐉
Reassuring the Other – הרגעת האחר
מה זה: אני מיד הופך למרגיע או מציל, כדי לא להרגיש חוסר אונים.
דוגמה: מישהו כועס או עצוב, ואני ישר מנחם, מסביר, מנסה “לסדר” לו.
למה זה קורה: קשה לי לשאת את המצוקה של מישהו קרוב, אז אני מרגיע כדי שגם אני לא ארגיש.
מה הבעיה: אני לוקח אחריות על רגשות של אחרים, ושוכח את שלי.
💬 סיכום
כל אחד מהמנגנונים האלה התחיל כדרך חכמה של הנפש לשמור על עצמה.
אבל כשהם חוזרים שוב ושוב – הם מונעים מאיתנו לעבור דרך הרגש, ללמוד ממנו ולגדול.
השלב הראשון הוא לזהות מתי זה קורה.
השלב השני – להישאר עוד רגע אחד עם הרגש, גם אם זה לא נוח.
שם מתחיל השינוי האמיתי.
Comments