כשסביון הפכה לפרפר- סיפור emdr

נתחיל מסוף הסיפור הפעם:

סביון הייתה זחל קטן, אך חלמה תמיד להיות פרפר. יום אחד, היא עברה שינוי מדהים והפכה לפרפר צבעוני. עכשיו, היא טסה בגאווה בשמים הכחולים, והרוח משחקת בכנפיה היפות.

בעודה טסה בין פרחים זוהרים, סביון רצתה לשתף את שאר הזחלים בגינה בסיפור שלה. היא הסבירה להם שכשהיא הייתה זחל, החיים לא תמיד היו קלים. היו לה רגעים קשים, אבל כל הקשיים האלה עזרו לה לגלות את הכוח שבפנים ולצמוח.

סביון אמרה לזחלים: "אל תפחדו מהשינוי! דווקא מתוך הכאב והאתגרים, אפשר לצמוח ולהפוך לדברים היפים ביותר."

הזחלים הקשיבו והבינו שגם הם יכולים לעבור שינוי ולהפוך לפרפרים.

כך, בגינה צבעונית, פרפרים וזחלים חיו יחד, והזכירו לכולם שלפעמים הדרך הקשה מספקת את ההזדמנות הכי גדולה לעוף גבוה ולהגשים את החלומות שלנו.

כמטפלת מינית, אני פוגשת לעיתים קרובות נשים שמביאות עימן סיפור חיים מורכב. אחת מהן הייתה סביון, אישה בת 35, שהגיעה אליי עם סיפור שלא רק שבר לב, אלא גם הראה לי את הכוח האנושי לצמיחה ושינוי.

סביון גדלה בבית חם ואוהב, אך חוותה טראומה קשה בשנות הילדות שלה. בגיל 3, היא עברה פגיעה מינית מצד בן דוד מתבגר, חוויה שצבעה את עולמה בתודעות של פחד ובושה. בנוסף לכך, היא נולדה לאם שסבלה מדיכאון, שהתקשתה להביע חיבה ומגע בחודשים הראשונים לחייה. חוויות אלו יצרו אצל סביון תחושת חוסר ערך עמוקה. היא התחילה להאמין שהיא לא ראויה לאהבה.

סביון תמיד הרגישה לא שייכת מבחינה חברתית. בבית הספר היסודי, היא לא חוותה את הקשרים החברתיים שציפתה להם – היא לא הוזמנה לרקוד במסיבות הכיתה, ולא היה לה חבר כמו לכולם. כשניסתה להשיג קשרים עם אחרים, היא חשה דחייה, דבר שהגביר את תחושת הבדידות והבושה שלה. היא לא הבינה מדוע זה קורה לה, והרגישה שלא הולמת, לא אטרקטיבית, מה שהגביר את חוויות הכאב והניכור.

לאחר שירותה הצבאי, סביון לא הצליחה להבין את רגשותיה, מחשבותיה, צרכיה ורצונותיה. היא חיה במערכת נישואין שבה לא היה חיבור רגשי אמיתי. למעשה, המחשבות שלה במהלך הנישואין לא היו ממש מחשבות, אלא יותר קבלה פסיבית של מצב שלא סיפק לה חום ואהבה. היא חשה כאילו היא פועלת במעגל סגור, חיה את חייה מבלי להבין את הכאב שמציף אותה. הצוואר שלה החל להרגיש כאב מתמשך, כאילו הוא נושא את כל העומס הרגשי שהתקשה לשחרר. עצירות פיזית גם היא הפכה להיות חלק מחייה, משקפת את הכאוס הפנימי ואת חוסר היכולת שלה "לשחרר" את הרגשות והחוויות המכבידות.

זיכרון המטרה שנבחר: סביון שתפה רגע מכונן שבו היא ניגשה לבן זוגה בבקשה לחיבוק חם ואוהב. היא הייתה זקוקה למגע, שיכול להעניק לה תחושת ביטחון וחיבור. זה היה ניסיון אמיץ מצדה לבקש את מה שהיא צריכה. אך כאשר ניגשה אליו, הבן זוג שלה דחה אותה באדישות, כאילו לא הבין את הצורך שלה. התחושה הזו שברה את ליבה; היא הרגישה את הדחייה החריפה כמו חץ שנורה אל תוך נפשה. החוויה הזאת לא הייתה רק דחייה פיזית, אלא מראה על כל מה שהיא חוותה בחייה – חוויות של דחייה , בדידות וחוסר הערכה. המחשבות השליליות שהציפו אותה היו חזקות – "אני לא מספיק טובה", "לא רוצה אותי", "אני לא ראויה לאהבה". המחשבות הללו מתחו את כאביה הגופניים, והצוואר שלה התקשח עוד יותר, כאילו הוא מתגונן מפני הכאב הרגשי שמציף אותה.

באמצעות טיפול EMDR, במהלך המפגשים שלנו, היא החלה להבין שהדחייה הזו לא הייתה משקפת את ערכה האמיתי. זו הייתה תוצאה של חיבור לקוי בין בני הזוג, חוסר הבנה ותקשורת. היא הצליחה להפריד בין המחשבות הללו לבין מציאות חייה, והחלה לפתח מחשבות חיוביות כמו "אני יכולה לבקש את מה שאני צריכה" ו"אני ראויה למגע ואהבה".

עם כל מפגש, היא שחררה שכבות של כאב והחלה לפתח מחשבות חיוביות. היא למדה לא רק לבקש את מה שהיא צריכה, אלא גם להבין שהיא ראויה למגע ואהבה. הכאב בצוואר שלה הלך והפך לפחות חזק, והתחושות הקשות שהטיל העבר החלו להתמוסס. היא למדה שהזכות לבקש חיבוק, או אהבה, היא לא רק לגיטימית אלא גם הכרחית לחייה.

כשפרפר עזבה את המפגש האחרון שלנו, היא לא רק הרגישה שהיא ראויה לאהבה, אלא גם הייתה מוכנה לבקש את מה שהיא רוצה. היא פתחה את ליבה לשינויים, והחלה לחקור את מיניותה מחדש, בתקווה לבנות חיים מלאים יותר עם חוויות אינטימיות אמיתיות.

המסע של סביון, שהפכה לפרפר, היה ארוך ומאתגר. באמצעות טיפול EMDR, היא מצאה את הדרך להתמודד עם העבר שלה ולבנות עתיד שבו היא יכולה לחוות אהבה אמיתית. זה היה תהליך שזז בין כאב ושבר לבין גילוי עצמי ועוצמה. היא לא רק עיבדה את הכאב, אלא גם מצאה דרך לרפא את עצמה, ולהתחיל לחיות חיים מלאים באהבה ובחיבור. סיפור זה, כמו רבים אחרים, מדגיש את כוח השינוי ואת היכולת של כל אחד מאיתנו לשנות את הנרטיב שלו.

מזמינה אותך להפוך לפרפר