המיניות חוזרת – כמו פרח שמוצא אור

רינה להב
Jun 17
3 min read

🌸 המיניות כפרחים: בין קמילה לפריחה : מאת רינה להב, סקסולוגית ומטפלת זוגית emdr

פודקאסט בסוף המאמר

✨ כשהכול זרם – התחלה טבעית של תשוקה

לכל אחת ואחד מאיתנו הייתה פעם זרימה טבעית של מיניות.

תינוקות נולדים עם סקרנות גופנית, עונג פשוט, תנועה חושית טבעית.

הם נוגעים בגוף, חשים, מתנועעים, מגיבים.

כשהמגע בטוח, כשהתגובה מהסביבה רגועה – התחושה המינית זורמת.

אין בושה, אין סכנה, אין עצירה.

יש זרימה – של עוררות, עונג, חיבור.

🌒 רגע השיבוש – כשהמיניות לא קיבלה מענה

אבל אצל רבות מאיתנו, היה רגע אחר.

רגע שבו התחושה המינית – עוררות, צורך, סקרנות – לא קיבלה הכרה.

לא הייתה לה נראות. לא רשות. לא מרחב בטוח.

זה לא תמיד היה רגע ברור של פגיעה.

לפעמים זו דווקא היעדר תגובה, או תגובה קטנה שהעבירה מסר עמוק:

המיניות שלך – מסוכנת, לא רצויה, לא שלך.

אולי זה היה רגע שבו:

נגעת בעצמך בילדות – והעיפו לך את היד בלי מילה
אמרת שאת אוהבת שמלטפים אותך – והגיבו בלעג או במבוכה
שאלת שאלה על מין – וענו: “מה פתאום את שואלת כאלה דברים?”
רצית שיראו אותך – אבל קיבלת מבט חודר או לא מותאם
התבגרת – ואמרו לך לסגור חולצה, “לא להיות זולה”
נתת מעצמך כדי לא להידחות
גופך עורר עניין – אבל לא נשמר או לא כובד
ביקשת משהו מיני – וענו בשתיקה, מבוכה או שינוי נושא
נענית למה שרצו ממך – גם כשלא רצית, רק כדי לא לאבד אהבה

🌀 הגוף לומד לשתוק

באותו רגע, הגוף הבין:

“עדיף לא להרגיש את זה. עדיף לנתק.”

אבל התחושה לא נעלמה.

היא רק נכלאה פנימה.

🥀 כשהמיניות קפאה – כמו פרחים נבולים בתוך הבריכה

גם אז הייתה שם בריכה.

עמוקה, שקטה, מלאה אפשרות.

אבל בכל פעם שעוררות רצתה לעלות –

היא פגשה תגובה שסתמה את הזרימה:

פחד, בושה, שתיקה, מבוכה.

והגוף – שרצה לפרוח – הבין מהר:

כדי לשרוד, צריך לקמול.

כדי להישאר אהובה – צריך לא לרצות.

והפרחים שבלב – שקעו.

לא נעלמו, אבל סגרו את עצמם.

הם עדיין שם – בבריכה, כפופים, מחכים.

🧩 זה לא “אין חשק” – זה חוסר אור

מה שנראה לפעמים כמו “בעיה במיניות” או “חוסר חשק” –

הוא בעצם צמח שלא קיבל אור.

והוא לא יחזור בכוח.

אבל כשיש עדות, קרקע בטוחה, ואור רך –

הוא אולי יזוז קצת.

ייפתח לאט.

כשתתני לו אור – הוא יפרח.

כשתהיי עדה – הוא יראה אותך.

כשתרשי לו להיות חלק ממך –

הוא יחזור להיות חי.

🌼 כשהמיניות זורמת – כמו פרחים שפורחים מן הבריכה

יש בתוכך בריכה – שקטה, עמוקה, מלאה צבעים שלא תמיד נראו.

כשהיית ילדה, התחושות שעלו מהבריכה – עוררות, סקרנות, רטט קל בגוף –

לא תמיד התקבלו באהבה.

אז הפרחים שקעו לתוכה, שמרו את הצבעים שלהם מתחת למים.

אבל עכשיו – כשהקרקע בטוחה, כשיש מרחב שמרשה –

הפרחים מתחילים לעלות.

אחד־אחד, הם פורחים מתוך הבריכה

וממשיכים לזרום עם הנחל –

בצבעים חיים, בתנועה חופשית, בעדינות.

המיניות לא מתפרצת – היא נפתחת.

כשהיא יודעת:

“יש לי מקום. אני לא מאיימת. אני לא לבד.”

🌸 תרגול זוגי: “כמו פרחים שזזים מהבריכה”

למי זה מתאים?

לזוגות שרוצים להחזיר עדינות, תשוקה וביטוי –

בלי לחץ, בלי צורך “לעשות משהו”, רק לשהות ביחד עם התחושות.

אם אחד מבני הזוג מרגיש מנותק ממיניות, או שהמגע הפך להרגל או לריצוי –

זה תרגול שמחזיר תחושת רצון פנימית, בלי צורך לממש אותה.

למה זה חשוב?

לפעמים אנחנו לא יודעים בכלל מה אנחנו מרגישים.

הגוף אולי מרגיש עוררות קטנה – אבל הראש מיד שואל:

“מה עכשיו? נצטרך לקיים יחסים?”

התרגול הזה מלמד שאפשר פשוט להרגיש.

בלי להסביר, בלי לרצות, בלי לזוז ישר למגע.

כמו פרח שצף על המים – לאט, בעדינות, בקצב שלו.

שלבי התרגול:

שלב 1: שקט ונשימה

שבו יחד – אפשר על המיטה, ספה, מזרן.
עצמו עיניים.
כל אחד מדמיין בתוכו בריכה שקטה – מקום פנימי שבו שמורות תחושות מיניות, תשוקות, רגשות.
שימו לב – אם משהו בתוככם “רוצה לפרוח”.

(לא חייב. אפשר גם רק לשבת בשקט.)

שלב 2: שיתוף פשוט

כל אחד אומר משפט אחד על מה הוא מרגיש עכשיו בגוף.

למשל:

“יש תחושת חמימות באגן”
“אני מרגיש דופק חזק”
“אני לא מרגישה כלום, אבל רגועה”
“יש בתוכי רעד קטן”

❗️לא משתפים פנטזיות. לא מדברים על מין. רק מה קורה עכשיו בגוף.

שלב 3: מגע סמלי

אם זה מתאים לשניכם – אחד מניח יד פתוחה כמה סנטימטרים מעל האזור שבחרתם (למשל – בטן, חזה, אגן).
בלי לגעת ישירות.
רק נוכחות.
אפשר לומר:

“את/ה לא צריכ/ה לעשות כלום. רק אם תרגיש/י – שזה מותר.”